ברכה מוסקוביץ
פסיכותרפיה וטיפול באומנות
Bracha Moscovitz
Psychotherapy & Art therapy

כאשר נפגשתי לראשונה עם ההורים של ליאורה הדאגה נראתה על פניהם. הם התלבטו איתי האם כדאי ללכת לפסיכיאטר כדי להעריך את מצבה. המלצתי להורים לתת סיכוי לטיפול הריגשי.

 

ליאורה התחילה ללמוד בחטיבת הביניים. היא הגיעה במצב של חרדות מבה"ס וקשיים חברתיים. כל ערב הייתה מקבלת כאבי בטן וכאבי ראש ולעיתים הייתה אף מקיאה. בבוקר ליאורה סירבה ללכת לבה"ס.

 

ליאורה הרגישה שאינה משתלבת חברתית, שהיא בודדה, דחויה ולא שייכת. היא פחדה לגשת ולדבר עם בנות אחרות. ללאורה היה חשוב מאוד להיות תלמידה מצטיינת וכעסה על כל נקודה שהורידו לה במבחן. היא השקיעה שעות רבות בלימודים בבית וקבלה ציונים טובים מאוד. לליאורה שתי חברות ללימודים שהכירה בבה"ס הקודם. היא הרגישה שהן מנצלות אותה לענייני הלימודים ואחר כך לא מזמינות אותה לאירועים חברתיים.

 

היה חשוב לה להראות טוב ולכן נמנעה מכל פעולה שתביא לכך שהיא תזיע או תתלכלך. ליאורה לא יצאה לטיולים שנתיים שכללו שינה בחוץ, לא ישנה אף פעם אצל חברה וגם לא הזמינה אף פעם חברה לישון אצלה. אביה חשש שהיא לא תוכל להתגייס לצבא בגלל החרדות שלה.

 

באותה תקופה ליאורה עסקה בנושאים החברתים וגם ביחסים שלה עם ההורים, כפי שמתאים לגיל ההתבגרות.

 

כשהגיעה לטיפול אמרה שאינה יודעת לצייר ורק דיברה בפגישות. לאחר מספר פגישות היא החלה לצייר ציורים שהיו רישומיים בהתחלה. ברישומים אלו תיארה מצבים בין אישים בהם היא מיקמה את עצמה ביחס לבנות, שאיתן רצתה קשר, במצבים שונים. המדיום הציורי החזותי איפשר לה התבוננות על אירועים ועיבוד של החוויות באופן רגשי. היכולת לשלב את הציור ככלי לתיאור ולביטוי רגשי של אירועים חברתיים ומשפחתיים הפך עבורה לכלי עזר משמעותי ותרם לפריצת דרך בטיפול. 

 

לאחר כשנה בטיפול, ליאורה הרגישה הטבה במצבה החברתי והוריה החליטו לסיים את הטיפול בניגוד לדעתי. ידעתי שההטבה קיימת אבל לא מופנמת היטב. לאחר שנתיים כאשר התחילה ללמוד בתיכון ההורים פנו שנית וספרו שלליאורה שוב קשה חברתית במעבר לתיכון. הסיבה לחזרה לטיפול הייתה חששות וחרדות מהשילוב החברתי. ההורים ספרו שהסימטומים הגופניים חזרו עם כי בעוצמה פחותה. 

 

ליאורה מנסה להיות נחמדה ומחייכת עם החברות אבל עדיין לא מוזמנת. בפגישות ליאורה מתארת בדמעות איך בבית היא "אמיתית" ואילו בחוץ היא "מזוייפת". היא לא מראה לחברה כעס כאשר היא לא מחזירה לה מחברת שלה לפני המבחן כדי שתמשיך להיות חברתה. בפגישות בהן היא מעלה תכנים אלו אני מתייחסת למה שקורה לה מול אחרים ועל החוויה האישית שלה שמנצלים אותה. היא מספרת על חלום בו בן-שכבה אוסר עליה לשבת על ספסל יחד עם החברה והיא עומדת מולו ועונה לו בכעס "תסתום יה ...". כאשר חברה לא עוזרת כנדרש בהכנת מצגת משותפת היא אומרת לה שלא תרשום את שמה במצגת למרות הבכי של החברה. בהמשך אני שומעת ממנה על מצבים חברתיים דומים מול אחרים שבהם היא מפגינה את רגשותיה האמיתיים. היא מגלה יותר יכולת לכעוס ופחות מרצה את החברות והסביבה. 

 

בשלוש השנים בהם חזרה לטיפול התפתחה יכולת ההתבוננות שלה על עצמה ועל אחרים. האינטליגנציה הגבוהה שלה איפשרה לה לנתח ולהבין מצבים ואירועים בבית ועם חברים. תוך כדי תהליך הטיפול ניתן היה לראות שדפוסי ההגנה הנוקשים הפכו לגמישים יותר. יחסיה החברתיים השתנו ורכשה חברות אמת. הטיפול נתן לה מקום לדבר ולעבד נושאי זוגיות ואף מיניות. 

 

תוך כדי תהליך הטיפול ליאורה החלה לצאת לטיולים השנתיים, היא ישנה אצל חברות ואף החלה קשר עם נער בגילה.

 

ליאורה התגייסה עם חששות טבעיות כמו לכל בת מתגייסת.